החלטה - הכרעת דין- טיעונים לעונש- גזר דין בתיק פש"ר 35877-05-11

2.         בקשה מספר 18 היא בקשה מטעם כונסי הנכסים לחלוקת כספי התמורה ושחרור הכונסים מתפקידם. בקשה מספר 19 היא בקשת החייב להעברת כספים לקופת הכינוס.

3.         הנאמנים לנכסי החייב הם המשיב 2, שקודם לכן שימש כמנהל מיוחד לנכסי החייב, והמשיב 3, הוא ב"כ הבנק, המשיב 7 (להלן: "הבנק"), נושה מובטח וגם נושה רגיל של החייב.

4.         להלן העובדות המוסכמות בנוגע לבקשות התלויות ועומדות:

א.         הדירה שנמכרה הייתה רשומה על שם בני הזוג לשעבר החייב והמשיבה 4.

ב.         תמורת המכר הייתה 925,000 ש"ח.

ג.          שולם לבנק המשיב 7 במסגרת תיק מימוש הדירה סך של 591,581 ש"ח.

ד.         הסכום הנקוב בסעיף קטן ג' כולל גם שכר טרחה א' ואגרת פתיחה בסכום כולל של 17,017 ש"ח.

ה.         המבקש בלבד הוא פושט רגל. המשיבה 4 איננה פושטת רגל ואין הליך פשיטת רגל בעניינה.

ו.          לגבי המשכנתא הראשונה המוגבלת לסכום של 100,000 ש"ח, אין מחלוקת שהמבקש והמשיבה 4 הם לווים ביחד.

ז.          לגבי המשכנתא השנייה המוגבלת לסכום של 400,000 ש"ח, אין מחלוקת שהמבקש הוא הלווה והמשיבה 4 היא ערבה לחובותיו.

ח.         לגבי המשכנתא הראשונה המוגבלת בסכום של 100,000 ש"ח, אין מחלוקת שהיא נועדה להבטיח הלוואה מיום 6.6.07 בסך קרן של 100,000 ש"ח ושיתרת הסכום המובטח באמצעות משכנתא זו הסתכם ב - 97,836 ש"ח נכון ליום 11.10.11.

בקשה מס' 19

5.         בבקשה זו טוען החייב כי שתי המשכנתאות שהיו הרשומות לזכות הבנק על הדירה הבטיחו שלוש הלוואות שנטל החייב ולא יותר מכך . יתרת החובה בשלוש ההלוואות הנ"ל הסתכמה לטענת החייב בסך של 350,544 ש"ח, בעוד הבנק גבה סכום של 591,581 ש"ח ממימוש הדירה, ולפיכך על הבנק להשיב לקופת פשיטת הרגל סך של 241,027 ש"ח, אשר גבה ביתר.

טענות מקדמיות

6.         הבנק טען טענות מקדמיות: הטענה האחת היא כי אין מקום לבירור בקשה זו. לדבריו, מדובר בתביעת השבה, והיה צורך להביא את עמדת החייב בפני הנאמנים, או לפחות הנאמן שאיננו ב"כ הבנק, ואם היה משתכנע בטענותיו, יכול היה להגיש תביעת השבה.

            כן טען הבנק כי תביעה להשבת כספים איננה יכולה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן אין מקום לברר במסגרת זו מחלוקות מהותיות בין נושאי תפקיד לבין צדדים שלישיים.

הכרעה בטענות המקדמיות